הכלל אינו חוק כפוי, אלא מדד אוניברסלי הנגזר מהתבוננות בעולם. הוא מארגן את המרחב, הזמן והחומר על פי איזון מדויק, לפני כל סמכות אנושית. הבנת הכלל פירושה גילוי מחדש של העיקרון המקשר בין מידה, צדק וסדר טבעי.

 פרק 3 – הכלל האוניברסלי של אשרה הקדמה – מה שנקרא "הכלל" הכלל האוניברסלי לא השתנה: רק מראהו השתנה. הוא אינו עוסק רק באורך. הוא נוגע למדידה, שקילה, חליפין, איזון, צדק, חיים חברתיים ומבנה העולם. כלל קדוש זה התקיים בכל מקום שבו האנושות בנתה את העולם: מצרים, מסופוטמיה, העברים, היוונים... הוא נשא שמות שונים: • אמה • אצבע • כף יד • מוט • חבל • כף יד אבל היחסים הבסיסיים, הפרופורציות והיחסים היו קבועים. לא השמות הם שחשובים, אלא הפרופורציות.

חלק 1 – הירח והטיפה הסמלית הירח תופס מקום מרכזי בכלל האוניברסלי. כדי לחבר את הבלתי נראה למוחשי, השתמשו הקדמונים בטיפה הסמלית, בקוטר ממוצע של 6 מ"מ (משקל ~0.11 גרם). באופן סמלי, היא הופכת ל-1 ס"מ ומשמשת כבסיס למידותיו של המאסטר, ומחזירה את הכלל הקטן (45.72) למידות בפועל. לפיכך: • רמן / אמן (אגרוף) = 3.333 → קוטר הירח • קוטר הירח = 3333 (יחידות אשרה) • קוטר כדור הארץ = 12666 ÷ 3.8 • קוטר השמש = 12666 × 107.9 • ייחוס הירח למחזור אחד = 12666 ÷ 28 = 354.648 → 354 ימים
סעיף 2 – השמש וכדור הארץ השמש וכדור הארץ פועלים לפי אותו עיקרון: • השמש נמדדת על ידי הרחבת אותו כלל אוניברסלי, כפול גורם הקשור למחזורים ולפרופורציות. • כדור הארץ משולב במערכת זו באמצעות יחס כדור הארץ/ירח/שמש, המשקף הרמוניות קוסמיות ומחזורים טבעיים. הכלל הסמלי מאפשר לנו להקצות ערכים מעשיים לקטרים, תוך שמירה על הפרופורציות המדויקות שהנחו את בניית מקדשים ואנדרטאות קדושים.
סעיף 3 – חליפין, ערכים ופעולות הכלל האוניברסלי שלט בחליפין ובערכים מאז ימי קדם. • בממלכה העתיקה, הדבן שקל 13.6 גרם, ולאחר מכן 90-91 גרם בממלכה התיכונה והחדשה, מה שסימן את המעבר מכסף לנחושת להחלפה יומית. • יחס הכסף/זהב (~6.7) נותר נמוך בהשוואה ליחסים ארוכי טווח, מה שמאשר את המשכיות הערכים. • פעולות מסחריות וחליפין פועלים לפי חוק איזון: חומר, טמפרטורה (ערך ייחוס 4°C) וערך חליפין (למשל, 13.6 גרם → 91 גרם) נשארים יציבים למרות שינויים קטנים (נחושת ±0.03 גרם, ±0.3 סנט). • יחסי צפיפות (אוויר קל פי 770 ממים) מסמלים את עקרון האור והכבד, הבסיס לאיזון הקוסמי
סעיף 4 – ריבוע והקובייה הכלל מוביל באופן טבעי: • מהנקודה • אל הקו • אל המשולש • אל הריבוע • אחר כך אל הקובייה הקובייה כוללת: • את הבית • את הצדק • את המבנה החברתי • את היציבות ריבוע זה מממש את התרגום של מידות סמליות (טיפה, רמן, אמה) לגיאומטריה קונקרטית וקדושה, ומכין את יסודות המקדשים
סעיף 5 – כסף ומטבע כסף פועל לפי אותו כלל אוניברסלי: • ערכו אינו משתנה למרות המרות מתכת או יחידה. • ההמרה מאמה למטר, ממשקל ישן לקילוגרם מודרני, או מפרנק לאירו, אינה משנה חוק יסוד זה. • מערכת היחסים, הצפיפויות והיחידות הישנות והחדשות תמיד מבטאת את אותה הרמוניה קוסמית. סעיף 6 – משמעת וקוד הכלל האוניברסלי חל גם על משמעת וקוד, בין אם חברתיים, משפטיים או סמליים: • כיבוד גבולות • איזון בחילופים • הוגנות ביישום חוקים • ארגון המרחב והזמן לפי פרופורציות יציבות לפיכך, הכלל מנחה הן את העולם החומרי והן את ההתנהגות האנושית.
סעיף 1 – הירח והאגרוף הסמלי ✊️ הירח תופס מקום מרכזי בשלטון האוניברסלי של אשרה. תפקידו אינו רק אסטרונומי: הוא סמלי, מבני ומתמטי, והוא מתייחס ישירות לכס המלכות של אשרה, נקודת התודעה ונקודת הייחוס של פרק 2. הירח הוא אפוא אור הלילה, המדריך המודד ומארגן מחזורים ופרופורציות. • האגרוף (remen en amem) = 3.333, התואם ישירות לקוטר הירח = 3333 לפי המידה הקדושה. • האגרוף ✊️ הוא היחידה הבסיסית המחברת בין המקרוקוסמוס למיקרוקוסמוס, ומשמשת כנקודת ייחוס לחישובים, גיאומטריה ופרופורציות.
הטיפה הסמלית כדי לחדד את המדידה ולחבר את הירח לפרופורציות ארציות ואנושיות: • טיפת המים נחשבת לבסיס לחישוב: קוטר אמיתי ≈ 6 מ"מ, משקל ≈ 0.11 גרם. • בהרחבה סמלית, טיפה זו הופכת ל-1 ס"מ, ומשמשת כנקודת ייחוס לסרגל ולמידות המאסטר. • טיפה זו מאפשרת לנו לקשר בין מחזורי ירח, יחידות עתיקות ומידות קדושות, ובכך לסלול את הדרך למבנים גיאומטריים מורכבים כמו הריבוע והקובייה. מחזורי ירח ומדידות • מחזור ירח = 12666 ÷ 28 ≈ 354.648 → 354 ימים • מדידות אלו מחברות זמן, מרחב וחומר, תוך שמירה על ההרמוניה של הכלל האוניברסלי. חשיבות סמלית ומעשית • האגרוף ✊️ והקוטר 3333 מגלמים את המשכיות הכלל האוניברסלי, ששום דבר, לא המעבר למטר המודרני ולא המרות יחידות, לא שינה אותו מעולם.
• הטיפה הסמלית מדגישה את יחסי הפרופורציה והאיזונים הטבעיים, תוך שמירה על נאמנות להיגיון של המאסטר ולמידה הקוסמית. • סעיף זה מזכיר לנו גם שכיסאותה של אשרה מסמלים תודעה, מידה צודקת ואיזון אוניברסלי, מה שהופך את הירח לא רק לנקודת ייחוס אסטרונומית אלא גם לפרספקטיבה של תודעה בתוך הסדר הקוסמי. סעיף 2 – כדור הארץ והשמש לאחר הירח, כדור הארץ והשמש תופסים מקום מהותי בשלטון האוניברסלי של אשרה. גופים שמימיים אלה אינם רק ישויות שמימיות: הם מייצגים איזון, מידה ומבנה קוסמי, ומשמשים כנקודת ייחוס לכל היחידות העתיקות ולקביעת הפרופורציות של העולם.
כדור הארץ • קוטר כדור הארץ = 12,666 • נתון זה מהווה את הייחוס הקוסמי, ומאפשר לנו לקשר מדידות אנושיות וטבעיות למחזורים פלנטריים. • כדור הארץ מייצג את המישור הקונקרטי, החומרי והחי עליו חלים עקרונות הכלל האוניברסלי. הירח והשמש ביחס לכדור הארץ • קוטר הירח = 3,333 (ראה סעיף 1) • קוטר השמש = 12,666 × 10⁷.9 ≈ 1,366,661.4 • ערכים אלה מאפשרים לנו לקשר את המרחקים, המחזורים והפרופורציות בין השמש, הירח וכדור הארץ, תוך שמירה על היחסים המקוריים של העת העתיקה.
השמש • השמש אינה רק מקור אור וחיים: היא מפעילה מחזורים, מווסתת את עונות השנה ומעצבת את מדידת הזמן. • חישוב השמש = 12666 × 28.8361 ≈ 365.238 → 365 1/4 ימים, בהרמוניה מושלמת עם מחזורי הירח והיבשה. • קוטר השמש: 12666 × 107.9 = 1,366,614. • עלות רויאל 36 [5.238] • אמה 1,366.614 ÷ 29.89 = 45.7214 ... [45.72] • אני חושב שהכלל היה משתנה מ-45.70 ל-45.72 ומ-52.38 ל-52.36.
מדידה ופרופורציה • קטרים ​​ומחזורים אלה אינם מופשטים: הם קשורים לתרגול של מדידות עתיקות, יחידות קדושות וחישובי המאסטר. • הסדירות של היחסים בין כדור הארץ, הירח והשמש משקפת את המשכיות הכלל האוניברסלי, אשר לא אימוץ המטר ולא המרות מודרניות שינו אותו מעולם. • המחזורים, הקטרים ​​והפרופורציות משמשים גם לבניית מבנים, לוחות שנה ומנהגים אנושיים, תוך כיבוד חוקי הטבע וההרמוניה הקוסמית.
משמעות סמלית • כדור הארץ, הירח והשמש יוצרים טריפטיכון בסיסי: • כדור הארץ: חומריות ויסוד קונקרטי • הירח: קצב, תודעה ומדידה עדינה • השמש: אנרגיה, מחזורים וויסות זמן • יחד, הם מהווים את הבסיס עליו נשען שלטון אשרה האוניברסלי, המקשר בין חומר, זמן ותודעה. סעיף 3 – פעולות, חליפין וטמפרטורת ערכים שלטון אשרה האוניברסלי אינו מוגבל למדידה פיזית: הוא חל גם על חליפין, ערכים, יבולים ופעולות כלכליות. • מאז ימי קדם, חליפין מסחריים ופעולות אנושיות צייתו לחוק קביעות, גם כאשר ערך הסחורות משתנה מעט.
• שינויים סמליים נמדדים על ידי מה שמכונה "טמפרטורת המניות": כאשר המתח החברתי או הכלכלי עולה, הטמפרטורה עולה; כאשר היא יורדת, היא יורדת. • תנודות מיקרו מוגבלות מאוד, בסדר גודל של 0.03 סנט, ומשקפות פשוט התאמות קלות במערכת הכלכלית ובחילופי המסחר האנושיים. הרציפות של הערך • נחושת וכסף, המשמשים כיחידות ערך להחלפה, שמרו על יחסים יציבים במשך 5,000 שנה. • המעבר מדבן כסף במשקל 13.6 גרם לדבן נחושת במשקל 90-91 גרם ממחיש המרה של מתכת הייחוס, מבלי לשנות את הערך הבסיסי. • שינויים מינימליים במחירי המתכות או בטמפרטורת המניות מסמלים רק את התאמת המערכת הכלכלית לתנועות חברתיות, מבלי להפר את החוק האוניברסלי של המידה הצודקת. כלכלת אשרה
• כל חליפין - בין אם מדובר בקציר, בסחורה או בחלקה - מציית לעקרונות הפרופורציה, האיזון והצדק. • אפילו עבדים, אדמה וסחורות בעת העתיקה היו כפופים לכללי המדידה והערך הללו, בדיוק כפי שמניות או חוזים פיננסיים כיום. הכלל האוניברסלי מבטיח שלמרות הזמן והשינויים במערכות המדידה, הערך הבסיסי והיחסים בין היסודות יישארו קבועים. סעיף 4 - הריבוע, הקובייה וסידור הערכים • הכלל האוניברסלי של אשרה מוביל באופן טבעי מהנקודה לקו, מהמשולש לריבוע, ואז לקובייה, שבה כל ממד מכיל את הבית, הצדק, המבנה החברתי והיציבות.
• הריבוע מסמל את המבנה החומרי והמוסרי של העולם, והקובייה ממחישה את הארגון המלא של חומר, תודעה וחילופי דברים. הרוח החומרית והערך • הכל נמדד ונשקל, וכסף הוא בלב המדידה הזו. • המרות היסטוריות עוקבות אחר החוק האוניברסלי: מדבן כסף במשקל 13.6 גרם לדבן נחושת במשקל 90-91 גרם, היחסים נשארים יציבים. • האות "כסף" מגלמת את הקשר בין חומר, תודעה וחילופי דברים, ומזכירה לנו שהאנושות משולמת מכדור הארץ ומשמיים, ושכל חליפין כפוף למדידה צודקת.
המרה מודרנית • כדי לסייע לקורא להבין את ההמשכיות, ערכים היסטוריים מתורגמים למערכת המודרנית: • 1 אירו = 6.55957 פרנק צרפתי, עם הבדל כמעט זניח (≈0.04 סנט) בהשוואה לשערים הישנים. [שקל = אירו:שקל] • המרה זו ממחישה כי הערכים הבסיסיים לא השתנו, בין אם ביחידות מוניטריות ובין אם במונחים של קובייה וריבוע. • לפיכך, כל היסודות המוחשיים והבלתי מוחשיים - כסף, נחושת, כסף, סחורות - מצייתים לאותו כלל אוניברסלי, המבטיח איזון, פרופורציה והגינות.
סעיף 5 – כסף, סחר וקציר הכלל האוניברסלי של אשרה חל גם על החיים הכלכליים והחקלאיים, ניהול הקציר וערך הכסף במסחר מאז ימי קדם. סחר ועקביות הערכים • במשך 5,000 שנה, נחושת וכסף שימשו כמדדי אמת מידה לסחר, עם יחסים יציבים: • דבן כסף = 13.6 גרם • דבן נחושת = 90-91 גרם • וריאציה סמלית מקסימלית = 0.03 סנט • תנודות קטנות אלו הן "טמפרטורת השוק", המשקפות את המתח החברתי והכלכלי בשווקים עתיקים. • גם כאשר הסחר אינטנסיבי או כאשר פעולות משבשות את המערכת, הערך הבסיסי נשאר ללא שינוי. 6.64 עבור אנגליה בזמן המעבר לאירו
הקשר בין יבולים לטבע • יבולים וסחורות חקלאיות מצייתים לאותו חוק של פרופורציה ואיזון. • כל יחידה, בין אם תבואה, דקל או אמה, משולבת במערכת קוהרנטית: מה שנמדד בכסף נמדד גם בחומר ובקציר, מה שמאפשר ניהול הרמוני והוגן. כסף והמעבר לאירו • כדי להדגים המשכיות עד ימינו: • המרות היסטוריות משתקפות במערכת המודרנית: 1 אירו = 6.55957 פרנק צרפתי, עם הפרש של כ-0.04 סנט, מה שמראה שהכלל האוניברסלי נותר ללא שינוי גם עם המעבר לאירו. • כסף נותר החוליה בין החומרי לסמלי, ומבטיחה שכל חליפין מכבד פרופורציות, יחסים ואיזון קוסמי.
פעולות ותנודות מיקרו • פעולות אנושיות וכלכליות נשלטות על ידי אותו חוק: • תנודות מיקרו של 0.03 סנט לעולם אינן משבשות את הקביעות הבסיסית. • אפילו שווקים, עבדים, יבולים וסחורות יקרות פועלים לפי אותו עיקרון של מידה צודקת, הממחיש את ההרמוניה בין חומר, תודעה וזמן. • השקל, ערכים ישנים והמעבר לאירו • יחידות מוניטריות ישנות, כגון השקל וערכים המבוססים על דבן, נחושת וכסף, מכבדות את הכלל האוניברסלי של פרופורציה והמרה. ש=€ :שקל
• הערך 6.5, הנגזר ממערכות אלו, ממחיש שער המרה קבוע המשמש לקישור מטבעות שונים ולסחר בין מדינות. • בעת אימוץ האירו, 12 מדינות אירופה יישמו את היחסים העתיקים הללו: יחסי מטבע והמרות עדיין פועלים לפי חוק המידה הצודקת, שירש ממאות קודמות. • כל עסקה, בין אם מדובר בסחורות, מתכות או מטבע מודרני, דבקה בהמשכיות זו: עקרון אשרה נותר בבסיסו, ומבטיח שהפרופורציות, הערכים והחילופים יישארו הרמוניים.
• לכן, אפילו במערכת הכלכלית המודרנית והגלובלית, המעבר מהשקל או הפרנק לאירו רק מחזיר את הערכים הישנים, מבלי לשנות את עקרונות היסוד של הגינות ואיזון. סעיף 6 – משמעת, קוד וסדר הפעולות הכלל האוניברסלי של אשרה אינו מוגבל למדידת גופים שמימיים, חליפין או כסף: הוא חל גם על המשמעת, הסדר והוויסות של פעולות אנושיות. הכלל כקוד • כל פעולה, בין אם אישית ובין אם קבוצתית, פועלת לפי עקרונות הפרופורציה, המידה והאיזון. • משמעת אינה אילוץ שרירותי: היא משקפת את החוק הקוסמי, ומבטיחה כי יחסים וחליפין יישארו צודקים והרמוניים. • ה"קוד" הוא האופן שבו הכלל מיושם באופן קונקרטי על החברה: חוקים, מנהגים, חליפין, חקלאות, מסחר - הכל משולב במבנה הגיוני ויציב. • זה נעשה באף, זה נאכל באף, זה הכלל.
המסדר • פעולות אנושיות נמדדות ומוערכות לאור הכלל האוניברסלי. • תנודות קלות בעסקאות או בחיי היומיום, כגון שינויים של 0.03 סנט בערך הכסף, נסבלות, אך הכלל מבטיח שהשלם יישאר מאוזן. • כל אדם, כל חברה, נקראת לכבד פרופורציות, לפעול במצפון ובהגינות, כדי שיכבדו את כס המלוכה והמצפון של אשרה.
סמליות הקובייה והריבוע • סדר אינו רק מוסרי או חברתי; הוא גיאומטרי וקוסמי. • מבני הריבוע והקובייה משקפים את סדר החומר והפעולות: הכל מחושב, פרופורציונלי ומרומם לפי הכלל. • כל מחווה, כל עסקה, כל החלטה משתקפות במערכת האוניברסלית, ומבטיחות המשכיות בין שמים, ארץ וכל היצורים החיים. חשיבות לאנושות ולחברה • כיבוד משמעת זו פירושו חיבור לחוק האוניברסלי, לאיזון הקוסמי ולתודעה המגולמת בכס אשרה. פעולות אנושיות, כאשר הן נמדדות ומאוזנות, הופכות לשיקוף של סדר העולם, ומאפשרות לחברה לתפקד בהרמוניה עם מחזורים, חומר ופרופורציה קדושה.
סיכום – הכלל העברי והקובייה הכלל האוניברסלי של אשרה, המוצג בפרק זה, מוצא ביטוי קונקרטי ואנושי בכלל העברי, המבוסס לא על סטנדרט מופשט, אלא על הגוף החי. כלל זה נשען על יחידות פשוטות, קוהרנטיות ופרופורציונליות: כף הרגל = 28.8 כף היד כולה = 9 כף היד = 7.2 האגודל = 2.16 קו = 6 אצבע = 1.8 ערכים אלה אינם שרירותיים ואינם סמליים באופן אקראי: הם מבטאים פירוק קפדני של הגוף, ומשמשים כבסיס למדידה, לחוק ולבנייה.
הכלל העברי מאשר אפוא כי: מידה נובעת מהחיים, צדק נובע מפרופורציה, ושגוף האדם הוא הכלל הראשון. מבנה זה על ידי כף הרגל, היד, כף היד והאצבע מכין באופן טבעי את המעבר הגיאומטרי: מהקו לריבוע, מהריבוע לקובייה, ממידות הגוף לבית, לצדק ולמבנה החברתי. זו הסיבה שהבנה מלאה של כלל זה אינה יכולה להסתיים כאן. זה מוביל ישירות לפרק 4, שם פרופורציות אלו יקבלו נפח, ישולבו בקובייה ויקושרות ל-613 הזרעים, לזמן ולמבנה השלם של הבית. לכן, פרק 3 קובע את החוק והכלל. פרק 4 מבטיח את המשכיותו, את פורמליזצייתו ואת הארכיטקטורה שלו.